ישנן שתי בדיקות, אשר באמצעותן, ניתן לבדוק את מערכת העצבים בגוף אלה הן בדיקת EMG  ו-NCT.  מדובר על בדיקת ההולכה העצבית ובדיקת השרירים, כאשר הן משלימות האחת את השנייה. אם למשל, קיים חשד למחלות שריר אין צורך בבדיקת ההולכה העצבית ואם קיים חשד לפגיעה עצבית תחושתית, לא יהיה צורך בבדיקת השרירים בדיקות אלה, נקראות גם בדיקות אלקטרו פיזיולוגיות, או בדיקה אלקטרו דיאגנוסטית. ישנן בדיקות, הקשורות לבעיות קליניות הקיימות בחוט השדרה, העצבים, היקפי מעבר העצב של השריר ושרירי השלד. יש לתכנן את הבדיקות בהתאם לתמונה הנוירולוגית שאותה רואה הרופא ולאמת את החשד או האבחון במחלות עצביות מסוימות, באמצעות בדיקות אלה.

 

 

העיקרון של  בדיקת EMG  ו- NCT , הינה גירוי חשמלי של העצב בנקודות מסוימות וקליטה מאותו העצב, בנקודה שהי יותר מרוחקת. הבדיקה מראה יותר את הפעילות של סיבי העצב העבים וכן באמצעות כך, ניתן לבחון גם את הנזק שנגרם לסיבים הדקים. בדיקת NCT למשל מתחלקת לשניים:

• בדיקת הולכה מוטורית DML  ו- MCV – זוהי הבדיקה שאחראית על העצבים הקשורים לשרירים ולתנועה. בבדיקה זו מגרים באופן מלאכותי את העצב המוטורי ומודדים את התגובה המגיעה מהשריר.

• בדיקת הולכה סנסורית- הנקראת גם SCV -  DSL רושמים את התגובה של השריר המרוחק יותר באמצעות מכשיר הנמצא על העור. מדובר על תחושת אי נעימות מסוימת והבדיקה נחשבת לקלה.

• בדיקת EMG  ובדיקת ההולכה העצבית, הינן כלי עזר חשוב לאבחון של בעיות ומחלות עצבים היקפיים והיא דורשת מיומנות, ידע וניסיון רב. בדיקה זו, תתבצע רק לאחר שהרופא בדק את כל האפשרויות ויש לשלוח את המטופל לבדיקה ספציפית זו.

 

 

בתהליך של בדיקת emg ידיים, יש צורך לבצע בדיקה נפרדת הנקראת בדיקת NCT באמצעות אלקטרודה מיוחדת, ובעזרת עוד סוג של אלקטרודה בודקים את הדחף החשמלי שנוצר את האלקטרודות הלו, מדביקים ע עורו של המטופל. החישוב של מהירות ההולכה העצבית והתחושה של המטופל היא כמו של חשמל סטטי. כך שיש משמעות לביצוע בדיקת EMG  ו- NCT על פי החלטתו של הנוירולוג המומחה.